<h1>ראבי"ה סימן תק"י</h1>
<h2>דף קב:</h2>
נחזור על הראשונות. מה נשתנה קידוש מברכת המזון, שברכת היין מאוחרת לברכת המזון. ונראה לי לפי שברכת המזון תדירא מברכת היין, שפעמים היין אינו בנמצא בעיר כלחם. ועוד שהקידוש בא להכנסת סעודה, ולא הוי היסח הדעת, אבל ברכת המזון היא סילוק סעודה ומישתא וברוכי כחדא זימנא לא אפשר, והוי היסח הדעת, כדאמרינן בפרק כיסוי הדם [פ"ז ע"א], ואפילו בירך קודם [ברכת המזון] היה צריך לחזור ולברך אחר [ברכת המזון], הילכך מאחרין לה. (ונראה לי) ויש אומר דבירושלמי [ברכות פ"ח ה"א] מפרש טעמא שמתוך שהברכה על [היין] בורא פרי הגפן קצרה, אם היה לו להמתין עד אחר ברכת המזון היה מישתלי ושותה בלא ברכה.
